האם האיש הזה יצליח להציל לבדו מבנה הסטורי נדיר משקיעה? מה המחיר שישלם תוך כדי המאמץ? סיפור מתוך סמינר הניצוץ שלנו. וויליאם ווקר הצוללן היה איש פשוט שחי בין 1870-1912 באנגליה, הוא למד ולימד צלילה בימים שהמקצוע הזה היה עוד יותר מסוכן. במהלך עבודתו הוא שמע על שקיעתה העתידית של קתדרלת ווינ'צסטר. המבנה היפהפה בצורת ספינת אבן שכן על קרקע רכה בערוץ נהר האבון. בעבר שכן על אותו מקום אתר מיסטי וקדוש. בשנת 1903 נפערו סדקים עצומים בקירות המבנה וכל המהנדסים ניבאו חורבן ושקיעה בקרקע הבוצית . באותה תקופה לא היו מכשירים ומכניקה מתקדמת כמו היום כך שכולם השלימו בעצב עם חורבנו של המבנה היפהפה. אבל אז הגיע אדם מאמין עם הצעה נועזת, וויליאם ווקר. הוא יצלול דרך פתח מימי צדדי מתחת לקתדרלה למרות המיים הקרים והחשוכים ,יעביר חומרי בנייה שימלאו כמה פירים {חורים שיחפרו} ועל בסיסם יוכלו לבנות קירות מייצבים שיצילו את המבנה. אבל רגע בואו ואשתף אתכם ברקע שלו , הוא חלם מגיל צעיר על צלילה למרות התנגדות משפחתו שלא הבינה את השד שנכנס בילד ,אביו היה איש נוקשה ועריץ ששלט בבית ללא עוררין ואמו היתה פסיבית אל מול האב הקשה . אין עתיד בתחום ומי יממן לך את הלימודים ? אמרה לו . וחוץ מזה היה לו מוניטין של ילד מופנם רגיש וללא הצלחה מרובה בלימודים.
הוא מתגייס בגיל הצעיר ביותר האפשרי לחיל הים הבריטי עובר קשיים רבים ומסיים בהצלחה קורס צלילה, קוריוז קטן , יהיו לו שתי פגישות עם המלך ג'ורג' , האחת הייתה כשחנך את המלך כשוויליאם הפך למדריך צלילה מצטיין ולמעשה עבד כבר בחיל הים. השנייה , טוב נספר לכם בהמשך , בשל התקופה השלווה יחסית הוא עוזב את חיל הים ובתושייה מחפש ללא לאות עבודה ומוצא אחת כצוללן בתאגיד הגרמני סיאבה גורמן. מהתאגיד הוא מבקש רשות לפעול בפרויקט עצמאי . כל אנשי המקצוע הוותיקים ותושבי הסביבה לגלגו להצעה הנועזת, אבל הארכיבישוף שלא ראה מוצא אחר החליט להמר ולקבל את ההצעה. וויליאם התחיל בפעילות החל מ1905 . במשך שנים הוא לובש מדי יום מדי צוללן ששוקלים מעל חמישים קילו , נכנס למים החשוכים ומעביר בידיו מלט ,שקי בטון ואבנים שימלאו את הקידוחים שנחפרו. הוא נפצע ,סובל מדלקות ומכות קור מדי פעם אבל ממשיך ללא לאות ובשכר צנוע. הכפריים בסביבה משתאים למראה איש המתמיד כל יום חמש שעות ,יותר מכך מאבדים הכרה במים , ומביאים לו מדי פעם אוכל ושיחה קלה לאחר שהוא יוצא מהמים קפוא. במשך השנים וויליאם מעביר במצטבר , 25.אלף שקי בטון , 115 אלף בלוקים ו900 אלף לבנים ....בסוף השבוע הוא עולה על אופניו נוסע 100 קילומטרים אל ביתו וחוזר ברכבת בתחילת השבוע . האם יצליח? ************** עכשיו איני יודע כמה מכם עשו קורס צלילה , ובמיוחד צללו במים קפואים. לשמחתי המפוקפקת השתתפתי בקורס צלילה של הקומנדו הימי ושם הייתה להם חיבה עזה למים קרים במיוחד. (רגע אדגיש שזה היה בגיל 17 בגדנ"ע צלילה ולמשתתפים הייתה עדיפות בגיוס לשייטת מאוחר יותר) אחד האתגרים הכי גדולים היה להתמיד ולפעול במים למרות שהגוף מאט פעילות , כל אצבע מאבדת תחושה והחושך נוסך עלייך תחושת חוסר התמצאות ונמנום חריף . אירוני אבל במבחני המיון לקורס ניפו מאות מועמדים ואחד התרגילים הכי קשים ניפה דווקא את החזקים ביותר פיזית . הוציאו אותנו בשעה 0400 אל הים ליד עתלית. חושך מוחלט. יש חבל ארוך שמתוח בתוך המים העמוקים . נתנו לנו מסיכת צלילה שמשקפיה צבועים בשחור, שנורקל וההוראות היו לשכב במים ,לאחוז רק ביד אחת בחבל ושני האחרונים שיוצאים מהמים הם אלו שיעברו מתוך עשרים , אכזרי אבל ממיין. עוברים שעות של רעידות ומאמץ נפשי כשאין לך שום אפשרות לדעת מי מסביב נשאר או פרש .....בשביל ההמחשה נסו עשרים דקות של מקלחת במים קרים מוקדם בחורף בבית לא מחומם ......יוצאים ארטיק סולרו רועד .... נחזור לוויליאם , במהלך השנים הוא נפצע מספר פעמים , אך היחסים החמים עם הבישוף והאמונה בפרויקט גורמים לו להמשיך והוא מסיים בשנת 1912 . למרות הסקפטיות של כולם נבנו קירות על בסיס היסודות שוויליאם מילא והקתדרלה ניצלה ,כן , אפשר לבקר בה כיום ... כששאלו אותו על מה אפשר לו נחישות למרות כל הלגלוג החברתי והמקצועי מסביבו הוא אמר שכשלא חושבים רחוק מדי ומתמקדים בלגמור כל פעם שבוע של עבודה , אפשר להשלים דברים מדהימים....וחוץ מזה אני רגיל שלא מאמינים בי לפעמים , בשביל מה יש לי את עצמי אמר לכתב שסיקר את סיום הפרויקט. עוד הוסיף בצניעות , רציתי שעוד דורות של אנשים יקבלו השראה מהמבנה המיוחד, לא רציתי שהאמונה שלי תתמצה בלבוא וליהנות מהטקסים בסוף השבוע. ******************** אני מתבונן בתמונה של האיש ממרחק של מאה שנים ולומד שלפעמים לא מספיק רק לרצות אלא גם להיות מוכנים לאתגר שיזדמן לכם . וויליאם השקיע שנים של למידה והתמקצעות בתחום שאהב. {כמו שנאמר ,מצאו לכם עבודה מעוררת תשוקה שתאהבו ולא תצטרכו ללכת לעבודה עוד יום אחד בחייכם} כשנקרתה לו ההזדמנות הוא היה מוכן ומצוייד לפעול. כמו שנאמר מז"ל הוא ראשי תיבות של , מוכנות , הזדמנות , לפעול ....... איך זה קשור אלייך ? הנה כמה לקחים וכלים מתוך הפעילות שלנו: חוק ההופכי שאנחנו מלמדים בסמינר הניצוץ אומר אל תחפשו כיוון ואז תנועו , תתחילו לנוע ועצם תנועתם תמגנט אליכם הזדמנויות חדשות ומשנות חיים. אל תחכו לבהירות ולהתגלות יוצאת דופן שתגלה לכם את ייעוד חייכם , המצליחנים אינם הכי מוכשרים אלא כאלו שמשקיעים בלמידה עם חבורת אנשים תומכת שעצם חברתם מתגברת על ספקות העבר שהטיחו בכם. אז אל תבואו למצוא את הייעוד שלכם , בואו ליצור אותו , נשמח לספר לכם על בוקר האימון שמשתף בכלים מסמינר הניצוץ לשינויי חיים {לא בוקר חשיפה אלא בוקר תרגול –אנחנו מאמינים שרק מי שמתרגל ונהנה מהפעילות איתנו ירצה להמשיך
הקליקו מתחת למאמר כדי לקבל סיכום חינמי ושאלון שיעזור לכם לזהות את סגנון השינוי שמתאים לכם לפעול דרכו לפרטים אופיר נחום , אימון וניהול מקצועי של סמינר הניצוץ